הלבנת הון

  • מהי הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?


    במושג "הלבנת הון", מתכוונים לרכוש והון שמקורם בפשיעה, שהוסוו והושתלו במערכת הכלכלית-פיננסית, כדי שיוכרו כלגיטימיים. "הלבנת הון" או "כיבוס כספים" (Money Laundering), נעשית כדי להסתיר את מקור הרכוש ואת זהות בעליו.


    שיכלול המערכות הפיננסיות בעולם, וההקלות בהעברת כספים בשווקים בינלאומיים, הקלו גם על מי שמנסה להלבין כספים. וכך, כספים שהושגו בסחר סמים, סחר בלתי חוקי בנשק, בנשים ובילדים או בגביית דמי חסות, יכולים לעשות את דרכם אל חשבונות בנק הפזורים ברחבי העולם. השיטה כמעט תמיד זהה: הפקדת כסף (מזומן בדרך-כלל) בחשבון בנק תוך הסוואת מקורו ו/או זהות בעליו. בהמשך נעשות בדרך-כלל פעולות פיננסיות "תמימות" כגון: המרות מטבע, רכישת נכסים פיננסיים, העברות לבנקים אחרים והעברות למדינות אחרות. לאחר שמקור הכסף טושטש, הכסך נראה "לבן" ולגיטימי. הוא הוטמע במערכת הכלכלית ואינו מעורר חשד ולכאורה כשר לכל שימוש נוסף בו.


    הרשויות הנלחמות בפשיעה בארצות רבות כגון - ארה"ב וקנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות - הגיעו למסקנה כי חסימת האפשרות שעבריינים "ילבינו" ו"יטהרו" את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו. כדי להצליח בכך, הסכימו מדינות רבות בעולם כי נחוצים סטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.

    האמנה הבינלאומית הראשונה לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון נחתמה בסוף שנות ה-80. בפאריס הוקם ופועל מאז, כוח משימה בינלאומי המרכז את שיתוף הפעולה בנושא. גם ישראל הצטרפה באורח מלא למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וזאת בהמשך לצעדים שננקטו אף בעבר על-ידי הבנקים, ביוזמת בנק ישראל.


    דרכי הלבנת הון הן רבות, ומניעתה אינה קלה. אך כיוון שהלבנת הון עלולה לערער את יציבותן של המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות במדינות דמוקרטיות, ולא פחות מכך, לסכן חיים - המאבק נגד הלבנת הון הוא מאבק ראוי וחשוב.

     חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור


    בישראל הוחל ביישום חוק איסור הלבנת הון, שמטרתו לסייע לרשויות באיתור כספים שמקורם בפשיעה, באמצעות הרשות שהוקמה לשם כך במשרד המשפטים. אירועי הטרור בספטמבר 2001 מדגישים את חשיבות החוקים ונחיצותם: ארגוני הטרור, כמו ברוני הסמים והפשע המאורגן לסוגיו, מנסים להסוות את פעילותם ולממן אותה גם באמצעות הלבנת הון. אלה מנסים לבצע חלק משמעותי מהלבנת ההון דרך המערכת הפיננסית, ומכאן התפקיד החשוב שמייחדים החוקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור,  בכל העולם, לגופים הפיננסיים. המלחמה בהלבנת הון היא חלק מן המאבק הבינלאומי בטרור ובפשע המאורגן.


    מה קובע "חוק איסור הלבנת הון" ?

    החוק קובע כי הלבנת הון היא עברה פלילית; החוק מטיל סנקציות ועונשים כגון: מאסר וקנסות. עיקרו של החוק קובע איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעליו. מי שעושה פעולה של הלבנת הון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים שנקבעו בחוק. 


    החוק מפרט את רשימת עבירות המקור לעניין איסור הלבנת הון:  סחר סמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, עבירות זנות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים ועוד.

    כדי לקיים את הוראות החוק פורסם בינואר 2001 צו איסור הלבנת הון אשר נכנס לתוקפו בפברואר 2002.
    בהתאם להוראות החוק והצו וכדי להילחם בניסיונות להלבנת הון ומימון טרור באמצעות המערכות הפיננסיות, והבנקים בכלל זה, על הגופים הפיננסיים לזהות את הלקוחות ולאמת את פרטיהם על- פי כללים שנקבעו, לדווח על עסקות ופעולות פיננסיות מסוימות שהוגדרו וכן על פעולות פיננסיות של לקוחות הנראות כבלתי רגילות.


    דרישות הזיהוי

    הבנקים נדרשים לקבל ממי שמבקש לפתוח חשבון או לשנות בעלות בחשבון (או לבצע פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של לקוח) שורה של פרטים, אשר מרביתם נדרשו עוד לפני חקיקת החוק החדש (שם, מספר זהות/דרכון, מען, נהנים אחרים בחשבון, מיופה כוח בחשבון). הלקוחות התבקשו גם להצהיר האם החשבון נפתח עבורם או עבור אדם אחר, כדי לדעת מי הנהנה האמיתי בחשבון. בחשבונות הנפתחים עבור תאגידים נדרשים הלקוחות למסור גם את שמות בעלי השליטה בתאגיד.


    דיווחים

    הבנקים מחוייבים להעביר דיווחים משני סוגים אל הרשות המוסמכת במשרד המשפטים והם:
    דיווח לפי גודל פעולה - דיווח אוטומטי, ללא שיקול דעת של הבנק, על עסקות מסוגים מסוימים שערכן הוא מעל סכום שנקבע. לא מדובר בעסקות שיש לגביהן חשש כי הן קשורות להלבנת הון, ואולם, לאור ניסיון שהצטבר במדינות אחרות, החליט המחוקק כי ראוי שייבחנו על ידי הרשות במשרד המשפטים. 
    דיווח על פעולות בלתי רגילות - הבנקים נדרשים לדווח לרשות על פעולות נוספות של לקוחות אשר נראות לבנק כבלתי רגילות, לאור המידע המצוי בידו. כלומר, חורגות מדפוסי הפעילות הרגילים בחשבון. 
    קבלת החלטה לדווח על עסקה כ"בלתי רגילה" אינה דבר של מה בכך, ותיעשה על ידי גורמים מוסמכים לכך בבנק, החוק מחייב את הבנק למנות אחראי על ביצוע דרישות החוק - אשר בין שאר תפקידיו ידאג לגבש את נהלי הבדיקה והבירור כדי להחליט האם נחוץ לדווח (דיווח על פעולות בלתי רגילות) על עסקה מסוימת.


    מה קובע "חוק איסור מימון טרור"?

    בשנת 2005 נחקק חוק איסור מימון טרור, המהווה ציון דרך בהצטרפות ישראל למאמץ הבינלאומי כנגד מימון הטרור באשר הוא (גם כאשר הוא אינו מכוון בהכרח כנגד ישראל או ישראלים).
    בחקיקת החוק מיישמת מדינת ישראל את התפיסה, שהטרור הינו תופעה המהווה איום על כל המדינות ושיש להילחם בו, תוך הבנה ששיתוף פעולה בינלאומי הינו תנאי הכרחי למאבק אפקטיבי בטרור.
    בדומה לחוק איסור הלבנת הון, גם חוק זה מטיל סנקציות עונשיות הכוללות קנסות כבדים ואף מאסר. כל מי שעושה פעולה ברכוש למטרות טרור או פעולות ברכוש טרור או מעביר רכוש לארגון טרור, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונשים הקבועים בחוק.


    שאלות ותשובות

    האם המידע שיועבר על ידי הבנקים ל"רשות המוסמכת" יישאר סודי?
    כן. על פי החוק, המידע המועבר אל "הרשות" הוא מסווג, ואינו נגיש לגורמים בלתי מוסמכים. מידע מ"הרשות" יועבר רק על פי הוראות החוק, ולצורך חקירת עבירות הלבנת הון, או הגנה על בטחון המדינה ומלחמה בארגוני טרור.
    האם הבנק יידע את הלקוח כאשר הוא מדווח על עסקות הלקוח ל"רשות"?
    לא. החוק אוסר על הבנק ליידע את הלקוח על העברות דיווח על פעולות בלתי רגילות בעיניינו של הלקוח. הדיווח לפי גודל פעולה הוא, כאמור, אוטומטי, על עסקות שערכן הכספי הוא מעל גובה מסוים, ולקוח המעוניין בכך יוכל להתעדכן מראש באשר לסוגי העסקות והסכומים החייבים בדיווח.
    האם החוק עומד בסתירה לעיקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית?
    ייתכן, כי כך הוא במידת מה. ואולם, כמו בחוקים האחרים, המחוקק נדרש לאזן בין ערכים שונים. כאן - בין צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, למאבק בהלבנת הון ופשיעה לסוגיה, מצד שני. המחוקק, שהיה מודע לניגוד אפשרי בין ערכים אלה, עשה מאמץ לאזן ביניהם. כך נקבע כי המידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים, ולא למשטרה כפי שנהוג במדינות אחדות.
    הבנקים בישראל יעשו כמיטב יכולתם לסייע במאבק למניעת הלבנת הון ומימון טרור.
    המידע בדף זה הוא לצורכי הסברה בלבד ואין להסתמך עליו לצורך קביעת חובות וזכויות משפטיות.